משמורת ילדים
משמורת ילדים עוסקת בשאלת אחזקתם הפיסית של הילדים, שכן, בעת הגירושין מתפצל בית הילדים לשניים, על כן נדרש לקבוע מהו מקום מגורי הקבע ומי האחראי על גידולם וסיפוק צרכיהם.
משמעות קביעת המשמורת היא כי אחד מההורים יהיה המשמורן הקבוע ואילו ההורה השני יזכה להסדרי ראיה, כלומר ההורה השני יזכה לבקר ולבלות עם ילדו, על פי הפסיקה
ניתן בהסכמת בני הזוג לקבוע משמורת משותפת כך שכל הורה מבלה עם ילדו מחצית מהזמן.
יחד עם זאת הכלל הוא ברור, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע את חזקת הגיל הרך לפיה , בהעדר סיבות מיוחדות, ילדים עד גיל 6 הינם בחזקת האם כמשמורן הקבוע ואילו לאב יקבעו הסדרי ראיה. לאחרונה עולה הדרישה לבטל את חזקת הגיל הרך ולאפשר לאב לקבל את החזקה הקבועה על ילדיו באופן דומה- אולם החוק טרם שונה.
בית המשפט המוסמך לדון בתביעת משמורת, כאשר אין הסכמה הוא בית המשפט לענייני משפחה, אולם ניתן להגיש תביעה לבית הדין הרבני ובתנאי שהוגשה תביעת גירושין ולא הוגשה תביעה למשמורת בבית המשפט לענייני משפחה קודם לכן.
בית המשפט / בית הדין הרבני בוחן את שאלת מסוגלות ההורית ופוסק בשאלת המשמורת על פי טובת הילד, בהתאם להתערבות אנשי מקצוע.
חשוב להתייעץ טרם הגשת התביעה- שכן תביעה כאמור כרוכה בהגשת מסמכים ובהוכחות לרבות עשויה להשפיע רבות על הילדים.