שיקולים בטרם חתימה על ערבות

כאשר בן משפחה או חבר קרוב פונה אלינו בבקשה כי נחתום לו על ערבות, לרוב אנו מסכימים, הן בשל הקרבה לאותו חבר או לבן משפחה ומתוך ביטחון כי החבר או בן המשפחה יפרע את חובו, מבלי להיזקק למימוש הערבות, והן מתוך חוסר הבנה של משמעות הערבות ותוצאותיה.

אולם, במצבים מסוימים, החבר או בן המשפחה עלול להיקלע למצוקה כלכלית קשה, בה לא יהיה מסוגל לפרוע את חובו, שבינתיים גדל ותפח למאות אלפי שקלים.


במקרה כזה, אנו עלולים לפתע, למצוא את עצמנו משעבדים את כל הוננו, רכושנו, ביתנו ואף נתונים בסכנת מאסר, על לא עוול בכפינו, מבלי שאנו זוכרים על מה חתמנו ומדוע גדל סכום הערבות ללא ידיעתנו.

ערבות מוגדרת בחוק הערבות תשכ"ז 1967   כהתחייבות של אדם, המוגדר ערב   , להתחייבויותיו של אדם אחר, המוגדר חייב , כלפי צד שלישי, דהיינו – הנושה   . הגדרת אדם במקרה זה כוללת גם חברה, שותפות וכל גורם בעל אישיות משפטית,אשר יכול לתבוע ולהיתבע בבית המשפט.

ההתחייבות יכולה להיות כלפי חלק מהחוב או כלפי החוב כולו, כלפי חוב קיים או חוב שעתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי קצוב.

חשוב להבין, כי החתימה על הערבות הינה עסקה כלכלית מחייבת, ובתנאים מסוימים, "נכנס" הערב ב"נעלי החייב" ואחראי על פירעון החוב בדיוק כמו החייב העיקרי. מסיבה זו, רשאי הנושה, לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו, בכדי ליצור לחץ על הערב ובאמצעותו על החייב, לפרוע את החוב.

לפיכך, בטרם חתימה על הערבות, על הערב להבין את משמעות הערבות ולנקוט מספר צעדים, על מנת למזער את הסיכון והתוצאות הכרוכות במימוש הערבות.

כך למשל, על הערב לבדוק תחילה, האם החייב יהיה מסוגל בפועל, לפרוע את חובותיו. אם המסקנה במקרה זה היא, כי החייב לא יהיה מסוגל לפרוע את חובותיו, הרי שהסיכוי שהערבות תמומש גבוהה ולכן רצוי שלא לחתום על הערבות.

במקביל על הערב לבדוק האם בכלל, יהיה מסוגל לעמוד בפירעון חובו של החייב, במקרה שבו תמומש הערבות. גם במקרה זה, תשובה שלילית תוביל למסקנה כי אין לחתום על הערבות.

קיימים מספר סוגי ערבויות

ערבות בלתי מוגבלת בסכום –

הינה הערבות העדיפה על הנושה, שכן על פי ערבות זו מתחייב הערב לשאת בכל חובותיו של החייב, בכל מצב וללא הגדרת סכום. במקרה זה הערב חשוף לחיוב אשר עשוי לגדול בעשרות אלפי שקלים. כך, ערב שחתם על ערבות בסך של 10,000 ש"ח, עשוי לחוב, במקרה הטוב, בערבות של 100,000 ש"ח, ללא ידיעתו וללא הסכמתו.

מכאן, רצוי לחתום על ערבות מוגבלת בסכום. ערבות זו מציינת במפורש בכתב הערבות את סכום הערבות, שיעור הריבית, הפרשי הצמדה והוצאות שונות. כך, סכום הערבות ידוע מראש וכל שינוי בכתב הערבות, אינו תקף ללא הסכמת הערב.

סוג נוסף של ערבות הינה ערבות בלתי מוקצבת בזמן, אשר לפיה מתחייב הערב לשאת בחובות החייב ללא הגבלת זמן, עד למימושה. אולם, חשוב לזכור, כי מועד מימוש הערבות עשוי להמשך שנים רבות ולעיתים, רק בעוד עשרים שנה, עשוי הנושה לדפוק על דלת הערב ולבקש ממנו לפרוע את חובות החייב אשר בינתיים הגיעו למאות אלפי שקלים.

לפיכך, מומלץ לחתום על ערבות מוקצבת בזמן.ערבות זו פוקעת עם תום התקופה שנקבעה מראש וזאת בלבד שבתקופה זו לא מומשה הערבות. במידה והערבות מומשה , תפקע הערבות רק לאחר תשלום החוב.

הערבויות הנפוצות הינן:

ערבות צד ג' –
הינה ערבות רגילה, לפיה מתחייב הערב בכתב הערבות לפרוע את חובות החייב, במידה והחייב אינו עומד בהתחייבויותיו. במקרה זה, הנושה יכול לפנות לערב ולדרוש את תשלום החוב, או לגשת לבית המשפט ולתבוע מהערב את פרעון החוב.
שטר בטחון –
הינו שיק שמוסר החייב לפקודת הנושה והמיועד לכיסוי חובותיו בעתיד. השיק הינו שיק פתוח, כך במידה והחייב לא פורע את חובו, מוסמך הנושה למלא את הסכום ולהפקידו בבנק או להגישו לביצוע בהוצאה לפועל, במידה והשיק בוטל או סורב מחמת חוסר פירעון. במקרה זה חשוב להגביל את סחירות השטר באמצעות הרישום למוטב בלבד.
שטר חוב –
הוא שטר עליו חותם הערב לפיו החיוב מותנה ביכולת החייב לפרוע את חובותיו. במידה והחייב לא יפרע את חובותיו כאמור, יוכל הנושה לפנות ולממש את שטר החוב בבנק או להגיש את השטר לביצוע בהוצאה לפועל במידה ולא יוכל לממשו בבנק מחמת סירוב, ביטול או חוסר פירעון.
ערבות בנקאית-
היא הערבות החזקה ביותר והעדיפה ביותר על הנושה, הואיל והיא בלתי תלויה ועצמאית, הניתנת למימוש באופן מיידי. במקרה זה הערב הוא הבנק והנושה יכול לפנות ולממש את הערבות ישירות בבנק ובאופן מיידי. במקרה זה הבנק פורע את הערבות ומחייב את חשבונו של החייב.
ההגנות החלות על הערב
הואיל ותוצאות מימוש הערבות הינן קשות, קבע חוק הערבות מספר סעיפים שנועדו להגן על הערבים.

באופן כללי, נושה אינו רשאי לפנות ישירות לערב יחיד (שאינו חברה), בדרישה לכיסוי חובות החייב, עליו למצות תחילה את ההליכים עם החייב, על ידי פניה לחייב, תוך אזהרת הערב אודות מימוש הערבות עליו חתם. בהקשר לכך, על הנושה להודיע לערב תוך 90 יום, כי החייב לא קיים את חיובו. לא הודיע הנושה כאמור יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך.
בנוסף, חתימה על ערבות שאינה מוגבלת בסכום קצוב, פוטרת את הערב. יחד עם זאת, יש לזכור כי נושה רשאי להחתים ערב על ערבות שאינה מוגבלת בסכום, אם הודיע על כך לערב במפורש והערב הסכים וחתם על כתב הערבות.
אולם, מעבר לאמור לעיל, החוק קובע כי ערב מוגן,   הוא ערב יחיד (שאינו חברה), אשר בחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 60,000 ש"ח או סכום של 500,000 ש"ח כאשר מדובר ברכישת זכויות בדירה של החייב.

בהתאם לכך, תביעה נגד ערב מוגן תוגש רק לאחר שניתן פסק דין נגד החייב וכן לאחר שראש ההוצאה לפועל אישר כי ננקטו הליכי הוצאה לפועל נגד החייב. בנוסף, מידה וקיימים מספר ערבים הרי שערב מוגן אחראי רק בהתאם לחלקו ולסכום הקבוע בחוזה ערבותו.
ביטול הערבות
הערב רשאי, כל עוד לא נוצר החיוב ומומשה הערבות, לבטל את ערבותו, על ידי מתן הודעה מראש ובכתב לנושה, אולם יהיה עליו לפצות את הנושה בעד הנזק שנגרם לו עקב הביטול.

בנוסף, על הערב להודיע לחייב, זמן סביר מראש, אודות ביטול ערבותו, אחרת יהיה עליו לפצות את החייב בעד הנזק שנגרם לו עקב אי-מתן ההודעה.
לסיכום
החתימה על הערבות לטובת חבר או בן משפחה, אינה עניין של מה בכך, ואינה מהווה עוד סתם "טובה". מדובר בהתחייבות כלכלית אשר תוצאותיה והשפעותיה מרחיקות לכת.
לפיכך לאחר בדיקה של סוג הערבות והבנת תוצאותיה כאמור לעיל, יש להקפיד למלא את פרטי הערבות במלואם, בעיקר את סכום הערבות. אין להשאיר פרטים ריקים, וכן יש להעלות על הכתב כל הסכמה, שינוי או הבטחה שניתנו לערב, בטרם החתימה. אין להסתמך על אמירות והבטחות שניתנו בעל פה.

כמו כן, יש לשמור העתק מכתב הערבות במקום ידוע וזאת גם במצב בו מומשה הערבות ואינה תקפה עוד, בכדי שתשמש, בשעת הצורך, הוכחה בעת מימושה.

אולם בסופו של דבר, במידה ותנאי הערבות אינם סבירים ויכולת הפירעון של החייב והערב אינה גבוהה, יש לסרב לחתום על הערבות וזאת גם אם מדובר בחבר קרוב או בן המשפחה, הזקוק לערבות, וגם אם התוצאה היא ניתוק הקשר החברי, משפחתי.